Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs

להפסיק להילחם בטחנות רוח! פתרונות אסטרטגיים להתמודדות עם חסמים ארגוניים

sentrysite — Wed, 16 Apr 2025 08:01:04 +0000

"כבר שבועות שאני רודפת אחריהם בשביל זה!" אמרה לי בתסכול רב מנהלת משאבי אנוש באחד הקורסים שקיימנו בחברת הייטק.

"אני רוצה שצוות השיווק יקדם פרסום לטובת גיוס עובדים, וכל מה שהם מתעדפים זה את הפרסומים על הפיצ'ר החדש! אני מבינה שגם זה חשוב, אבל אי אפשר לעבוד ככה!"

ניסיתי להבין מה מניע את צוות השיווק, אז שאלתי אותה: "האם ההנהלה הבהירה לצוות השיווק שהם נמדדים בנושא גיוס?"

התשובה הייתה: "לא, הם לא נמדדים בנושא."

המשכתי ושאלתי: "איך פעילות לטובת גיוס תעזור לאנשי השיווק?"

היא השתתקה לרגע, ואז ענתה בעצב: "זה לא יעזור."

בעיה.

למה שלצוות השיווק יהיה אכפת מפרסום לגיוס עובדים כשהם נמדדים על פרמטרים אחרים, כמו כמות לידים או ROI?

במקרה כזה, לדבר עם צוות השיווק זה כמו להילחם בתחנות רוח. חוץ מלבקש טובה, אין למנהלת משאבי האנוש שום הצעת ערך אמיתית לתת להם. לכן, עליה לחשוב בצורה אסטרטגית על פתרון הבעיה שלה.

הנה כמה פתרונות אסטרטגיים אפשריים:

1. לשכנע את ההנהלה שגיוס עובדים צריך להיות חלק מהגדרת התפקיד של צוות השיווק – ואם זה המצב, יש לקבוע להם מדדים בתחום.

2. לשכנע את צוות ההנהלה שעליהם לגייס אשת שיווק ייעודית שתעבוד תחת צוות משאבי האנוש.

כך או כך, מדובר בקהל יעד שונה מזה שהתחלנו איתו את הפוסט.

במקרים רבים, האינסטינקט הראשוני שלנו כשאנחנו נתקלים בבעיה של רתימה הוא "להתנגש בה חזיתית". אבל פעולה באוטומט עלולה רק להחריף את הבעיה.

אל תשכחו – הנעה לפעולה מתחילה באסטרטגיה, זיהוי קהל היעד שלכם (שהם למעשה הגיבורים של הסיפור שלכם) וניתוח הצרכים שלהם. היכרות עם האופן שבו הקהל שלכם נמדד תוביל אתכם לפתרון בעיות במקום ליצירת חיכוכים מיותרים.

הפוסט להפסיק להילחם בטחנות רוח! פתרונות אסטרטגיים להתמודדות עם חסמים ארגוניים הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

על הזדמנות מטורפת שפספסתי (!) ושיטת "מלח" לשכנוע שמלווה אותי עד היום

sentrysite — Thu, 12 Dec 2024 22:06:15 +0000

יונתן חצור, שותף וסטוריטלר

לפני 7 שנים יצא לי להכיר באירוע פרטי בגג של מלון קרלטון, משקיע בשם דייויד שהגיע לארץ מאוסטרליה במטרה לפתוח סניף נוסף של חברת ההשקעות שלו. תוך 10 דקות של שיחה כבר היה ביננו קליק והפכנו, מאותו יום, לחברים טובים.

באחד המפגשים הבאים שלנו, סיפרתי לדייויד שעולם ה-VC מעניין אותי ושאני מת להיכנס אליו.

"מה הבעיה?" הוא אמר ותוך דקה פתח קבוצת וואטסאפ, הכניס אותי ואדם נוסף וכתב לו שיש בחור ישראלי שהוא חייב להכיר, אחד שמחובר לכל העולם ואשתו ושאולי יצא מזה משהו מעניין…

דייויד הסתובב אלי ואמר לי "שמע, מי שחיברתי אותך אליו, אחראי על השקעות של מיליארדים בישראל ואני עכשיו מסדר לך פגישה איתו".

הייתי בהלם

כבר באותו שבוע נפגשנו. הגעתי לפגישה לחוץ והזעתי את חיי מתחת למכופתרת… לא בכל יום ילדון שלא עשה הרבה בחיים זוכה לשבת שעה עם משקיע-על (טעות #1: כשאתה לחוץ, לא לשבת עם מכופתרת יפה שלא נושמת, בשיא הקיץ, במיקום עם הכי הרבה שמש בבית הקפה).

בפגישה לא כל כך ידעתי מה לשאול, לא הגעתי עם אג'נדה, לא עם מטרה ברורה, פשוט קיוויתי שאמצא חן בעיניו ושאולי זה יפתח לי דלתות – אם לא אצלו בחברה, אז דרכו, בחברה אחרת.

לאורך השיחה הוא היה מאוד נחמד ומנומס, התעניין בי, סיפר לי על ההשקעות שלהם בארץ, על המשקיעים המיליארדרים שלהם בסין – וכשנפרדנו לשלום, לחץ את ידי ואמר לי "היה נחמד, נעשה את זה שוב מתישהו!".

וואו, הוא באמת הרגע אמר את זה?? – הייתי בעננים!!!

(טעות #2: מסתבר שבאמריקאית זה אומר "אנחנו לא נפגש יותר לעולם ותודה שבזבזת לי שעה מהחיים").

*** לא עברו שעתיים ודייויד מתקשר לנזוף בי וללמד אותי את אחד השיעורים החשובים בתחילת החיים המקצועיים שלי: ***

"תשמע אני לא ממש מבין מה עשית… הבחור צלצל אלי מייד אחרי הפגישה שלכם וסיפר שאתה בחור נחמד, אבל שהוא לא ממש הבין מה הייתה מטרת הפגישה" דייויד גער בי, "הוא פשוט לא הצליח להבין במה אתה אמור לעזור לו".

"לעזור לו???" אמרתי בקול נעלב של אדם שהרגע הפנים שהוא קרא את כל הסיטואציה לא נכון. "לפני יומיים וחצי סיימתי תואר ראשון – הוא זה שאמור לעזור לי!".

דייויד שתק רגע… ואז אמר לי משפט שלא אשכח בחיים:

"כל האנשים בעולם אינטרסנטים – החוכמה בחיים זה להציג את האינטרסים הללו כחופפים".

מה שלא היה לי במודעות בזמנו והיום אני מבין טוב מאוד, זה שהדבר שמניע את כולנו הם רק הצרכים שלנו, 100% מהזמן.

הצרכים הללו יכולים להיות רציונאליים או אמוציונאליים, מודעים או לא-מודעים, זה לא משנה, מה שמשנה הוא שאנחנו (וכל יצור חי אחר בטבע) בחיפוש מתמיד אחר הגשמה שלהם.

דייל קרנגי, מחבר "כיצד לרכוש ידידים והשפעה" כתב בספרו לפני כמעט מאה שנים:

"מדי קיץ אני נוסע למדינת מיין, שבצפון-מזרח ארצות הברית, כדי לעסוק בדיג.

אישית, אני אוהב ביותר תותי שדה בשמנת, אולם, מסיבה מוזרה כלשהי, הדגים מעדיפים דווקא תולעים.

וכך, כאשר אני יוצא לדיג, איני חושב על רצונותיי שלי, אלא על מה שהדגים רוצים ואיני תולה בקרס שלי תות ושמנת…

למעשה, אני תולה תולעת או חרגול.

כאשר אתה דג בני אדם, מדוע שלא תעשה שימוש באותו שכל ישר?"

אנשים לרוב עסוקים ב"תותים ובשמנת" שלהם, קשה להם לשים את עצמם בצד שבכלל אוהב "תולעים".

בכל צורך שאנו רוצים למלא / מטרה שאנו שואפים להגשים / בעיה שאנו רוצים לפתור – לא נוכל לרתום את השותפים לדרך אם לא נבין לעומק (וגם נדאג להתייחס בפיץ' שלנו) קודם כל להשפעה על הצרכים והבעיות *שלהם*.

אבל האתגר האמיתי טמון במציאת אותן "תולעים" – לכן לאחר שאנו מנתחים את קהל היעד באמצעות מחקר קצר (לפני הפגישה) והקשבה אקטיבית (בראשית הפגישה), נוכל ליישם את שיטת "מלח".

נשאל את עצמנו שאלות ב-3 רבדים הנוגעים לצרכים / הבעיות / האתגרים שהאדם שמולנו מתמודד איתם:

מה הן הבעיות המודעות (מ') שלו?
מה הן הבעיות הלא מודעות (ל') שלו, שנוכל להציף אל פני השטח?
מה הבעיות בפתרונות החלופיים (ח') שקיימים לו ברגע הנתון?

כשנענה לעצמנו על שלושת השאלות הנ"ל, נדע כיצד להציג את הצרכים שלנו כמשלימים, למסגר עצמנו כבעלי ערך גבוה ולהציג נרטיב שמייצר תחושה אמיתית של win-win.

לסיום, אני משאירה לכם כמה לינקים שיכולים לעזור:

יצירת מצגות – www.canva.com

יצירת אינפוגרפיקה – https://graphicmama.com/

מאגר תמונות חינמי:

https://pixabay.com/

https://unsplash.com/

כלים ליצירת אינטראקציה:

https://digitalpedagogy.co/

https://www.mentimeter.com/

https://kahoot.com/

בהצלחה!

הפוסט על הזדמנות מטורפת שפספסתי (!) ושיטת "מלח" לשכנוע שמלווה אותי עד היום הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

על שפינוזה ופרזנטציה בזום

mila — Thu, 13 May 2021 13:22:50 +0000

נכתב על ידי מילה פינקלשטיין ופורסם לראשונה באתר אדבייסרי (נובמבר 2020)

מבחינתי, העברת סדנה בזום זה עניין קדוש. אני מתארגנת בסלון כשמאחורי התפאורה המתאימה, כן כן, גם אצלי זה הרקע של הספרייה (כמובן אחרי שווידאתי שהספר הזה של שפינוזה שלא קראתי וכנראה לא אקרא לעולם, נכנס לפריים). אני שולחת את המשפחה לעשות טיול בחוץ וסוגרת את החלונות, עד כדי כך חשוב לי למזער הפרעות. לפני כמה ימים עשיתי בדיוק זאת, כשפתאום צלצל האינטרקום ונבהלתי, היה זה שליח פרחים שהצליח להוציא אותי לחלוטין מריכוז.

לצערי, כולנו נמצאים במלחמה מתמדת על הריכוז, שלנו ושל הקהל שלנו. בתקופה שלפני הקורונה, כשעוד יכלנו לשבת זה מול זה ולהביט בעיניים, יכולנו לזהות מתי אנחנו מאבדים תשומת לב. היום, כבר קשה לזהות, מספיק שהאדם שמולנו עובר בדפדפן ללשונית אחרת בזמן השיחה כדי לבדוק מייל – ואבדנו.

אז כיצד אנחנו יכולים להתאים את המסר ל"זמן זום" ולמקסם את הקשב, כאשר אנחנו מציגים את התכנים על גבי פלטפורמה דיגיטלית? עם הכלים הנכונים, כל פרזנטציה, יכולה להפוך לסוחפת, משכנעת ואפילו מרגשת.

טיפים ליצירת פרזנטציה משכנעת בזום:

חלקו את התוכן לפרקים קצרים וסמנו את המעברים בין פרק לפרק.
וודאו כי מידי עשר דקות ישנה עצירה, לצורך יצירת אינטראקציה, העברת פעילות או מתן הזדמנות לשאילת שאלות.
נסו לגוון בסוגי האינטראקציה והפעילויות – השתמשו בצ'אט, קיימו תחרות או פעילות שמחברת לעולם הפיזי, השתמשו בכלים דיגיטליים שנמצאים באופן מובנה בזום כגון Polls, whiteboard, Reaction, Rooms, או בכלים כגון Mentimeter, Kahoot ואחרים (וכמובן הכינו את כל הלינקים או הסקרים מראש).
וודאו לתאם ציפיות בתחילת המפגש, הן לגבי התוכן (מטרת המפגש, מהלכו ותוצריו) והן לגבי כללי האינטראקציה (לדוגמה מצלמות פתוחות, מיקרופון סגור ועוד).
שילטו בשיח, בהתאם לתיאום הציפיות והכללים המוסכמים. כך לדוגמה ניתן להגדיר בתחילת המפגש, שבמידה וישנם כמה אנשים שמנסים לדבר בו זמנית, המנחה יחליט על סדר הדיבור.
שבו זקוף ובמרחק מהמחשב – המרחק יאפשר לכם להשתמש בידיים בצורה טבעית ועדיין להישאר גלויים לגמרי בפריים.
וודאו שהמצלמה ממוקמת בגובה העיניים (ובמידת הצורך הגביהו את המחשב, בעזרת ספרים של שפינוזה).
בזמן הדיבור, הפנו את המבט לכיוון המצלמה. אמנם אנו רגילים להסתכל באופן אוטומטי בעיניו של האדם שמולנו, אך חשוב שנזכור כי בזום המצלמה היא העיניים. כאשר אנו מביטים לכיוון עיניו של האדם שנמצא בווידאו מולנו, הצד השני ירגיש שאנחנו מסתכלים מעט מטה (במידה והמצלמה ממוקמת בחלקו העליון של מסך המחשב שלכם).
וודאו כי פניכם מוארים בצורה טובה והימנעו מתאורה אחורית חזקה או מישיבה עם הגב לחלון כשהתריס פתוח.
בחרו רקע סולידי ומסודר – במידת האפשר, השתמשו ברקע שמספר עליכם סיפור ושניתן יהיה לעשות בו שימוש לצורך יצירת שיחת חולין (ספרים, כלי נגינה, תמונות, דמויות לגו של Stormtroopers וכו'). השתמשו ברקע וירטואלי רק אם אין שום ברירה אחרת, היות והרקע הווירטואלי נוטה לחתוך חלקי גוף ולייצר אצל הצופים אווירה מעט מנותקת

התאמת התכנים שלנו לזום היא איננה מלאכה פשוטה, אבל לפלטפורמה און-ליין יש גם יתרונות. באחת מהסדנאות שלנו קיים סקר שהמשתתפים נהגו להגיב אליו בהרמת יד (עוד כשמותר היה להתקהל) והיום הסקר מתקיים דרך כלי הסקרים של זום. פתאום, הסקר הפך הרבה יותר משמעותי!

המשתתפים רואים את המספרים בעיניים והאימפקט גדול יותר. לכן, מיד אצנו רצנו ומצאנו הזדמנויות נוספות להוסיף סקרים לתכנים שלנו.

ההזדמנויות הללו קיימות גם אצלכם, בין אם מדובר במצגת מכירה ללקוחות או בהצגה להנהלה, רק צריך למצוא אותן.

לסיום, אני משאירה לכם כמה לינקים שיכולים לעזור:

יצירת מצגות – www.canva.com

יצירת אינפוגרפיקה – https://graphicmama.com/

מאגר תמונות חינמי:

https://pixabay.com/

https://unsplash.com/

כלים ליצירת אינטראקציה:

https://digitalpedagogy.co/

https://www.mentimeter.com/

https://kahoot.com/

בהצלחה!

הפוסט על שפינוזה ופרזנטציה בזום הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

3 טיפים שיחברו את הלקוחות שלכם לעובדי החברה בקלות

sentrysite — Thu, 27 Feb 2020 15:08:56 +0000

איך לא למכור את השירות שלכם:

סאטירה מבריקה. אבל בואו רגע נדבר ברצינות, אנחנו עובדים עם משרדי עורכי דין גדולים שתמיד נתקלים באותה הבעיה: הלקוחות רוצים לעבוד רק עם השותפים הבכירים. עם בעיה זו לא מתמודדים רק עורכי דין, זאת בעיה של כל חברה גדולה. הלקוחות שומעים על הבכירים ורוצים לעבוד רק מולם, למה?

כי ככה הם מדמיינים את זה, כמו הסרטון הזה של SNL. הם רואים בעיני רוחם איך השותפה הבכירה משיגה להם מיליונים ואיך עורך הדין הצעיר משאיר אותם בלי כלום. ואז הבכירה או הבכירים בחברה מוצאים את עצמם עובדים שעות נוספות ללא סיבה.

אז איך ניתן להימנע מהמצב הזה? לרוב הבכירים הם אלו שמנהלים את פגישת המכירה, הם מפארים את החברה ובונים אמון, אך מה שהם שוכחים לעשות זה לבנות את האופן בו העובדים שלהם נתפסים ולהרחיב את האמון גם אליהם, זה נקרא יצירת אתוס. מצבו את העובדים שלכם למעלה, שזרו אותם כחלק מהסיפור שלכם, צרו להם את האתוס! אחרי הכל, הראו לי מי העובדים שלכם ואני אגיד לכם מי אתם.

3 טיפים שיחברו את הלקוחות שלכם לעובדי החברה בקלות:

הדגישו את ההיגיון שבבחירה:

מדוע עובד מסוים הולך להיות זה שיקבל את הלקוח? למה הוא הכי מתאים לאותו לקוח הספציפי שיושב מולכם? אולי כי הוא ניהל לקוחות דומים בעבר ואולי כי הוא מתעניין בעצמו בתחום שממנו מגיע הלקוח (לדוגמא עם הלקוח הוא צלם מקצועי והעובד הוא צלם חובב – כדאי לציין זאת).

2. שזרו את הסיפור של העובד בסיפור שלכם:

מה הצעת הערך שלכם ומה ה"אני מאמין"? למה בחרתם בו לעבוד בחברה?

לדוגמא, הסטוריטלרית (יועצת ומנחת סדנאות) הראשונה שהעסקתי היא חן בכר הנהדרת, בחרתי בה מהרבה מאוד סיבות, אחת מהן היא בגלל הניסיון העצום שיש לה בתחום הייעוץ ארגוני והתקשורת הפנים ארגונית. אני מאמינה שסטוריטלינג הוא לא רק דרך תקשורת אלא דרך התנהגות ולכן יצירת שיגרות ניהול הוא חלק חשוב בתרגום הסיפור פנים ארגונית. סיבה נוספת היא שמרבית לקוחותיי הם ארגונים גדולים, והיה חשוב לי לבחור במישהי שעבדה גם בתאגיד וכתוצאה מכך מכירה לעומק את צורת העבודה של הלקוחות שלי.

3. שתפו מעט על תהליך ההכשרה (לא באריכות רבה מדי כמובן):

הבהירו שכל אותן סיבות שבגללן הלקוח הגיע אליכם תקפות גם לעובדים שלכם כי אתם אמונים על ההכשרה שלהם. בחברה שלנו, לצורך העניין, תהליך ההכשרה אורך כחצי שנה. חן הצטרפה אליי לסדנאות, בילינו אינספור שעות בניתוח Case Studies במשרד והיא מקבלת ממני ליווי מתמיד בכל הפרויקטים שלה. הסיבה שתהליך ההכשרה די ארוך היא שחשוב לי שהמקצועיות של חן לא תיפול מזו שלי ושהשירות שאנו מעניקות ללקוחות יהיה ללא רבב.

לסיכום, העובדים שלנו הם השגרירים הכי טובים שלנו – למה שלא נספר לכולם על זה?!

הפוסט 3 טיפים שיחברו את הלקוחות שלכם לעובדי החברה בקלות הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

מה הקשר בין סטוריטלינג, הודו וגיוס עובדים?

sentrysite — Thu, 27 Feb 2020 13:58:40 +0000

היום אפרוס בפניכם סיפור אמיתי על איך חברה טכנולוגית גייסה מהנדס תוכנה חריף לשורותיה. בסיפור יהיה כל מה שצריך להופיע בסיפור טוב – גיבור מקסים, תלאות, קונפליקטים פנימיים ולבסוף הארץ המובטחת: הודו. יש לציין שלמרות שהסיפור אמיתי, לא נציין שמות לצורך שמירה על פרטיות הגיבור שלנו.

הכל מתחיל מכך שהגיבור החל להתקרב למועד השחרור שלו מצה"ל, הוא עתודאי, בעל תואר מהנדס מהטכניון שסיים כרגע שירות צבאי של 6 שנים בתחום כך שיש לו ניסיון. כולנו מכירים את השוק ולכן לא נופתע לשמוע שכולם קפצו עליו בין רגע, הלינקדאין שלו התמלא בהודעות ממגייסות ומגייסים והלו"ז שלו התמלא חיש מהר בראיונות עבודה.

אבל כל הריבוי הזה בלבל אותו נורא, הוא הרגיש מוצף, פתאום הוא שאל את עצמו הרבה שאלות קשות, האם הוא מעוניין להישאר במקום עבודתו הקודם (הפעם בתור אזרח)? באיזה עיר הוא רוצה לחיות? איזה סוג עבודה תהיה לו מעניינת? איזו אווירה הוא מחפש? והגיבור שלנו יצא למסע מלא קונפליקטים ולתלאות כדי לנסות להבין לאיזה כיוון עליו ללכת.

בתוך כל המסע הזה הייתה דמות אחת שבלטה במיוחד באופן שבו הוא ניהל את תהליך הגיוס. היה זה מנכ"ל של חברת סטארטאפ בצמיחה. מנכ"ל זה זיהה את ההיסוס של הגיבור ולכן דאג להיפגש איתו בעצמו כמה וכמה פעמים, בין היתר לאכול איתו צהריים ולהכיר לו את האווירה המשרדית. לקראת סוף התהליך הגיבור מצא את עצמו עם כמה הצעות עבודה ביד, וההצעה של אותו המנכ"ל לא הייתה הגבוהה ביותר. הגיבור שעדיין היסס הגיעה לפגישה אחרונה עם המנכ"ל במחשבה שהוא יסרב לו. אבל בפגישה קרה משהו מעניין, המנכ"ל שידע שהגיבור וחברתו מתכננים לנסוע להודו בחגים הפתיע את הגיבור עם רשימת המלצות להודו, רשימה שהוא אסף מעובדי החברה וליד כל המלצה הופיע השם של מי שנתן אותה ותפקידו בחברה. לאחר מכן אמר לו המנכ"ל שמעבר לתנאים שהם הציעו לו הוא רוצה לתת לו במתנה את הטיול המתוכנן להודו, קרי לכסות את העלויות עבורו ועבור חברתו. הגיבור התרגש והחליט לחתום עם החברה. וכך המנכ"ל קיבל עובד חריף, רתום ומתלהב בעולם בו גיוס טכנולוגי הוא דבר לא פשוט בכלל.

מה בעצם קרה? המנכ"ל היה יכול פשוט להעלות את המשכורת של העובד או להציע לו בונוס כניסה לתפקיד, אך הוא ידע שפעולות כאלו לא יבדילו אותו מהמתחרים שלו – יהיו אלו פעולות רציונאליות נטו, ודן אריאלי וחבריו החוקרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית כבר הראו לנו פעם אחרי פעם שאנשים לא מקבלים החלטות ממקום רציונאלי, שהם מושפעים מהתניות שונות ומרגשות.

אז המנכ"ל בנה סביב הכסף הזה סיפור. הוא עשה זאת בכמה מימדים:

במקום להעניק לגיבור סתם כסף המנכ"ל העניק לכסף הזה משמעות וחיבר אותו לחוויה (חופש, זוגיות, אהבה, הרפתקה, טיול וכו').
הוא השתמש בסיפור של הודו כאמצעי להכיר לגיבור את התרבות הארגונית ולקשור אותו באופן אישי לעובדים בחברה (שכן, הוא קיבל מהם המלצות אישיות). כלומר, יצר תחושה של שייכות.
הכי חשוב – הוא הוכיח כי הוא רואה את העובדים ומכיר אותם באופן אישי – הוא הוכיח זאת בכך שהוא למד להבין מה חשוב לגיבור וסביב זה לבנות את ההצעה שלו. וכל בני האדם מחפשים שיראו אותם ויעריכו אותם, בטח במקום העבודה.

וזו המהות של סטוריטלינג. היכולת להפוך את קהל היעד שלנו לגיבור, לראות אותו (בין אם זה עובדים פוטנציאלים, עובדים קיימים, לקוחות, שותפים, חברי ההנהלה או משקיעים) – את הצרכים שלו, את הקונפליקטים שלו, את הגדרת הזהות שלו ואז לבנות סיפור שהופך את המוצר \ חברה \ פרויקט \ תכנית עבודה שלנו לכלי שמאפשר לו להגשים את עצמו. חשוב לקשור את הגדרת הזהות של הגיבור עם הרעיון או החברה על ידי יצירת הזדהות שמובילה לרגש ולבסוף להנעה לפעולה, זאת חשוב לעשות במסר שאנחנו אומרים (Storytelling) ובאופן שבו אנחנו מתנהגים (Storyliving).

הפוסט מה הקשר בין סטוריטלינג, הודו וגיוס עובדים? הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.