בלוג

מה הקשר בין סטוריטלינג, הודו וגיוס עובדים?

היום אפרוס בפניכם סיפור אמיתי על איך חברה טכנולוגית גייסה מהנדס תוכנה חריף לשורותיה. בסיפור יהיה כל מה שצריך להופיע בסיפור טוב – גיבור מקסים, תלאות, קונפליקטים פנימיים ולבסוף הארץ המובטחת: הודו. יש לציין שלמרות שהסיפור אמיתי, לא נציין שמות לצורך שמירה על פרטיות הגיבור שלנו.

 

הכל מתחיל מכך שהגיבור החל להתקרב למועד השחרור שלו מצה"ל, הוא עתודאי, בעל תואר מהנדס מהטכניון שסיים כרגע שירות צבאי של 6 שנים בתחום כך שיש לו ניסיון. כולנו מכירים את השוק ולכן לא נופתע לשמוע שכולם קפצו עליו בין רגע, הלינקדאין שלו התמלא בהודעות ממגייסות ומגייסים והלו"ז שלו התמלא חיש מהר בראיונות עבודה.

 

 

אבל כל הריבוי הזה בלבל אותו נורא, הוא הרגיש מוצף, פתאום הוא שאל את עצמו הרבה שאלות קשות, האם הוא מעוניין להישאר במקום עבודתו הקודם (הפעם בתור אזרח)? באיזה עיר הוא רוצה לחיות? איזה סוג עבודה תהיה לו מעניינת? איזו אווירה הוא מחפש? והגיבור שלנו יצא למסע מלא קונפליקטים ולתלאות כדי לנסות להבין לאיזה כיוון עליו ללכת.

 

בתוך כל המסע הזה הייתה דמות אחת שבלטה במיוחד באופן שבו הוא ניהל את תהליך הגיוס. היה זה מנכ"ל של חברת סטארטאפ בצמיחה. מנכ"ל זה זיהה את ההיסוס של הגיבור ולכן דאג להיפגש איתו בעצמו כמה וכמה פעמים, בין היתר לאכול איתו צהריים ולהכיר לו את האווירה המשרדית. לקראת סוף התהליך הגיבור מצא את עצמו עם כמה הצעות עבודה ביד, וההצעה של אותו המנכ"ל לא הייתה הגבוהה ביותר. הגיבור שעדיין היסס הגיעה לפגישה אחרונה עם המנכ"ל במחשבה שהוא יסרב לו. אבל בפגישה קרה משהו מעניין, המנכ"ל שידע שהגיבור וחברתו מתכננים לנסוע להודו בחגים הפתיע את הגיבור עם רשימת המלצות להודו, רשימה שהוא אסף מעובדי החברה וליד כל המלצה הופיע השם של מי שנתן אותה ותפקידו בחברה. לאחר מכן אמר לו המנכ"ל שמעבר לתנאים שהם הציעו לו הוא רוצה לתת לו במתנה את הטיול המתוכנן להודו, קרי לכסות את העלויות עבורו ועבור חברתו. הגיבור התרגש והחליט לחתום עם החברה. וכך המנכ"ל קיבל עובד חריף, רתום ומתלהב בעולם בו גיוס טכנולוגי הוא דבר לא פשוט בכלל.

 

מה בעצם קרה? המנכ"ל היה יכול פשוט להעלות את המשכורת של העובד או להציע לו בונוס כניסה לתפקיד, אך הוא ידע שפעולות כאלו לא יבדילו אותו מהמתחרים שלו – יהיו אלו פעולות רציונאליות נטו, ודן אריאלי וחבריו החוקרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית כבר הראו לנו פעם אחרי פעם שאנשים לא מקבלים החלטות ממקום רציונאלי, שהם מושפעים מהתניות שונות ומרגשות.

 

אז המנכ"ל בנה סביב הכסף הזה סיפור. הוא עשה זאת בכמה מימדים:

 

  • במקום להעניק לגיבור סתם כסף המנכ"ל העניק לכסף הזה משמעות וחיבר אותו לחוויה (חופש, זוגיות, אהבה, הרפתקה, טיול וכו'). 
  • הוא השתמש בסיפור של הודו כאמצעי להכיר לגיבור את התרבות הארגונית ולקשור אותו באופן אישי לעובדים בחברה (שכן, הוא קיבל מהם המלצות אישיות). כלומר, יצר תחושה של שייכות.
  • הכי חשוב – הוא הוכיח כי הוא רואה את העובדים ומכיר אותם באופן אישי – הוא הוכיח זאת בכך שהוא למד להבין מה חשוב לגיבור וסביב זה לבנות את ההצעה שלו. וכל בני האדם מחפשים שיראו אותם ויעריכו אותם, בטח במקום העבודה.

 

וזו המהות של סטוריטלינג. היכולת להפוך את קהל היעד שלנו לגיבור, לראות אותו (בין אם זה עובדים פוטנציאלים, עובדים קיימים, לקוחות, שותפים, חברי ההנהלה או משקיעים) – את הצרכים שלו, את הקונפליקטים שלו, את הגדרת הזהות שלו ואז לבנות סיפור שהופך את המוצר \ חברה \ פרויקט \ תכנית עבודה שלנו לכלי שמאפשר לו להגשים את עצמו. חשוב לקשור את הגדרת הזהות של הגיבור עם הרעיון או החברה על ידי יצירת הזדהות שמובילה לרגש ולבסוף להנעה לפעולה, זאת חשוב לעשות במסר שאנחנו אומרים (Storytelling) ובאופן שבו אנחנו מתנהגים (Storyliving).

בחזרה לבלוג

תגובות