Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs https://milafink.com/ MILA's workshops, presentation building & brand Story services helps you build impactful messages & get people on board Wed, 06 Oct 2021 08:50:24 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.3 https://milafink.com/wp-content/uploads/2020/02/cropped-Mila-Favicon-32x32.png Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs https://milafink.com/ 32 32 על שפינוזה ופרזנטציה בזום https://milafink.com/%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%96%d7%a0%d7%98%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%96%d7%95%d7%9d/ Thu, 13 May 2021 13:22:50 +0000 https://milafink.com/?p=1435 נכתב על ידי מילה פינקלשטיין ופורסם לראשונה באתר אדבייסרי (נובמבר 2020)    מבחינתי, העברת סדנה בזום זה עניין קדוש. אני מתארגנת בסלון כשמאחורי התפאורה המתאימה, כן כן, גם אצלי זה הרקע של הספרייה (כמובן אחרי שווידאתי שהספר הזה של שפינוזה שלא קראתי וכנראה לא אקרא לעולם, נכנס לפריים). אני שולחת את המשפחה לעשות טיול בחוץ וסוגרת […]

הפוסט על שפינוזה ופרזנטציה בזום הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>

נכתב על ידי מילה פינקלשטיין ופורסם לראשונה באתר אדבייסרי (נובמבר 2020) 

 

מבחינתי, העברת סדנה בזום זה עניין קדוש. אני מתארגנת בסלון כשמאחורי התפאורה המתאימה, כן כן, גם אצלי זה הרקע של הספרייה (כמובן אחרי שווידאתי שהספר הזה של שפינוזה שלא קראתי וכנראה לא אקרא לעולם, נכנס לפריים). אני שולחת את המשפחה לעשות טיול בחוץ וסוגרת את החלונות, עד כדי כך חשוב לי למזער הפרעות. לפני כמה ימים עשיתי בדיוק זאת, כשפתאום צלצל האינטרקום ונבהלתי, היה זה שליח פרחים שהצליח להוציא אותי לחלוטין מריכוז. 

 

לצערי, כולנו נמצאים במלחמה מתמדת על הריכוז, שלנו ושל הקהל שלנו. בתקופה שלפני הקורונה, כשעוד יכלנו לשבת זה מול זה ולהביט בעיניים, יכולנו לזהות מתי אנחנו מאבדים תשומת לב. היום, כבר קשה לזהות, מספיק שהאדם שמולנו עובר בדפדפן ללשונית אחרת בזמן השיחה כדי לבדוק מייל – ואבדנו.

 

אז כיצד אנחנו יכולים להתאים את המסר ל"זמן זום" ולמקסם את הקשב, כאשר אנחנו מציגים את התכנים על גבי פלטפורמה דיגיטלית? עם הכלים הנכונים, כל פרזנטציה, יכולה להפוך לסוחפת, משכנעת ואפילו מרגשת. 

טיפים ליצירת פרזנטציה משכנעת בזום:

  1. חלקו את התוכן לפרקים קצרים וסמנו את המעברים בין פרק לפרק. 
  2. וודאו כי מידי עשר דקות ישנה עצירה, לצורך יצירת אינטראקציה, העברת פעילות או מתן הזדמנות לשאילת שאלות. 
  3. נסו לגוון בסוגי האינטראקציה והפעילויות – השתמשו בצ'אט, קיימו תחרות או פעילות שמחברת לעולם הפיזי, השתמשו בכלים דיגיטליים שנמצאים באופן מובנה בזום כגון Polls, whiteboard, Reaction, Rooms, או בכלים כגון Mentimeter, Kahoot ואחרים (וכמובן הכינו את כל הלינקים או הסקרים מראש). 
  4. וודאו לתאם ציפיות בתחילת המפגש, הן לגבי התוכן (מטרת המפגש, מהלכו ותוצריו) והן לגבי כללי האינטראקציה (לדוגמה מצלמות פתוחות, מיקרופון סגור ועוד). 
  5. שילטו בשיח, בהתאם לתיאום הציפיות והכללים המוסכמים. כך לדוגמה ניתן להגדיר בתחילת המפגש, שבמידה וישנם כמה אנשים שמנסים לדבר בו זמנית, המנחה יחליט על סדר הדיבור.   
  6. שבו זקוף ובמרחק מהמחשב – המרחק יאפשר לכם להשתמש בידיים בצורה טבעית ועדיין להישאר גלויים לגמרי בפריים.  
  7. וודאו שהמצלמה ממוקמת בגובה העיניים (ובמידת הצורך הגביהו את המחשב, בעזרת ספרים של שפינוזה).
  8. בזמן הדיבור, הפנו את המבט לכיוון המצלמה. אמנם אנו רגילים להסתכל באופן אוטומטי בעיניו של האדם שמולנו, אך חשוב שנזכור כי בזום המצלמה היא העיניים. כאשר אנו מביטים  לכיוון עיניו של האדם שנמצא בווידאו מולנו, הצד השני ירגיש שאנחנו מסתכלים מעט מטה (במידה והמצלמה ממוקמת בחלקו העליון של מסך המחשב שלכם). 
  9. וודאו כי פניכם מוארים בצורה טובה והימנעו מתאורה אחורית חזקה או מישיבה עם הגב לחלון כשהתריס פתוח. 
  10. בחרו רקע סולידי ומסודר – במידת האפשר, השתמשו ברקע שמספר עליכם סיפור ושניתן יהיה לעשות בו שימוש לצורך יצירת שיחת חולין (ספרים, כלי נגינה, תמונות, דמויות לגו של  Stormtroopers וכו'). השתמשו ברקע וירטואלי רק אם אין שום ברירה אחרת, היות והרקע הווירטואלי נוטה לחתוך חלקי גוף ולייצר אצל הצופים אווירה מעט מנותקת

 

התאמת התכנים שלנו לזום היא איננה מלאכה פשוטה, אבל לפלטפורמה און-ליין יש גם יתרונות. באחת מהסדנאות שלנו קיים סקר שהמשתתפים נהגו להגיב אליו בהרמת יד (עוד כשמותר היה להתקהל) והיום הסקר מתקיים דרך כלי הסקרים של זום. פתאום, הסקר הפך הרבה יותר משמעותי!

 

המשתתפים רואים את המספרים בעיניים והאימפקט גדול יותר. לכן, מיד אצנו רצנו ומצאנו הזדמנויות נוספות להוסיף סקרים לתכנים שלנו. 

ההזדמנויות הללו קיימות גם אצלכם, בין אם מדובר במצגת מכירה ללקוחות או בהצגה להנהלה, רק צריך למצוא אותן. 

לסיום, אני משאירה לכם כמה לינקים שיכולים לעזור: 

 

יצירת מצגות – www.canva.com

יצירת אינפוגרפיקה –  https://graphicmama.com/

 

מאגר תמונות חינמי: 

 

https://pixabay.com/ 

https://unsplash.com/

 

כלים ליצירת אינטראקציה: 

 

https://digitalpedagogy.co/

https://www.mentimeter.com/

https://kahoot.com/

 

בהצלחה! 

הפוסט על שפינוזה ופרזנטציה בזום הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>
מה הקשר בין חדשות, סטוריטלינג ומסגור אופטימי בארגון? https://milafink.com/framing/ Wed, 03 Jun 2020 10:56:55 +0000 https://milafink.com/?p=1336 מילה פינקלשטיין וחן בכר    3 טיפים שיעזרו לכם למסגר מציאות חדשה ולייצר סיפורים אופטימיים לעצמכם ולאחרים.   בשנת 1989 עמדו האחים ברט וג'ון ג'ייקובס במדרחוב בקיימברידג' והציעו למכירה חולצות טישרט שעיצבו. הם התארגנו ליום שלם, פתחו את הבסטה והלא יאמן קרה: הם הצליחו למכור את כל המלאי (48 חולצות) בשעה אחת בלבד!   על […]

הפוסט מה הקשר בין חדשות, סטוריטלינג ומסגור אופטימי בארגון? הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>

מילה פינקלשטיין וחן בכר 

 

3 טיפים שיעזרו לכם למסגר מציאות חדשה ולייצר סיפורים אופטימיים לעצמכם ולאחרים.

 

בשנת 1989 עמדו האחים ברט וג'ון ג'ייקובס במדרחוב בקיימברידג' והציעו למכירה חולצות טישרט שעיצבו.

הם התארגנו ליום שלם, פתחו את הבסטה והלא יאמן קרה: הם הצליחו למכור את כל המלאי (48 חולצות) בשעה אחת בלבד!

 

על החולצות הופיעו פנים מחייכות והכיתוב "Life is good". שני האחים האלו שהתחילו ממכירות חולצות ברחוב הפכו למייסדים של רשת הביגוד "Life is good" המונה כיום כ-4,500 חנויות הפרוסות בכל רחבי ארה"ב וקנדה. החברה חרטה על דגלה את ערך האופטימיות.

 

איך נמכרו כל החולצות בתוך שעה, ואיך אפשר להשתמש בכלים של סטוריטלינג כדי לייצר מסגור אופטימי לעצמנו ולאחרים (עובדים, לקוחות, ספקים)? על זאת ועוד במאמר שלפניכם.

פעמים רבות, כאשר אנחנו מדברים על סטוריטלינג נהוג לחשוב שמדובר אך ורק בסיפורים שאנחנו מספרים לאחרים, אולם סטוריטלינג בפירוש מתייחס גם לסיפורים שאנו בוחרים לספר לעצמנו.

 

למה בכלל אנחנו מספרים סיפורים לעצמנו?

 

המוח שלנו לא סובל אי וודאות ורנדומליות, ולכן הוא "מחפש" דרכים להסביר את העולם ובכך לייצר תחושת ודאות. לדברי שלי טיילור, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, מוח בריא מספר לעצמו סיפורים מחמיאים. מחקרים מוכחים שאנשים אופטימיים הם בני מזל שחיים זמן רב יותר. אנג'לה דאקוורת' טוענת בתיאוריית ה-GRIT כי המקור להצלחה הוא מסיפורים אופטימיים שאנחנו מספרים לעצמנו.

 

אבל איך אפשר לייצר לעצמנו ולאחרים סיפורים אופטימיים?

 

בני אדם תופסים את המציאות דרך רבדים שונים של מסגור (Framing).

 

מסגרות חשיבה הן "משקפיים" שדרכם אנחנו מתבוננים ומפרשים את המציאות. מסגרות אלה הן סך הדעות, המחשבות, הערכים והאמונות שלנו על מה שנכון ולא נכון בעולם, מה צודק ומה לא, ושל מהי המשמעות של כל דבר.

 

ויקיפדיה מגדירה את המושג כך: "מִסגוּר הוא תהליך סלקטיבי של גיבוש מסגרת התייחסות למידע אודות נושא או אירוע. המסגור יכול להשפיע על הפרשנות הסובייקטיבית, שנותן הפרט למידע העומד לרשותו והוא מתקיים בתחומי דעת שונים, כמו תקשורת, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד".

 

היכולת לשנות את המשמעות של ההתנהגות ולהסתכל על אותה התנהגות מזווית אחרת נקראת "מסגור מחדש" (רמסגור). מדובר בתהליך של הסתכלות על  העובדות בפרספקטיבה חדשה, ושינוי האופן שבו המציאות נחווית וכפועל יוצא, שינוי הרגש שנלווה לחוויה זאת.

 

מסגור מחדש מאפשר:

 

  • להפוך בעיה להזדמנות
  • להפוך חולשה ליכולת
  • להפוך תחושה "קורבנית" לתחושת שליטה
  • להפריד בין האדם להתנהגות שלו ולשנות את המשמעות של ההתנהגות.

 

המסגור עצמו נוצר דרך החשיפה של בני האדם להתנהגויות, שפה, סיפורים, מטאפורות ודוגמאות. מסגור יכול להיווצר אפילו דרך עיצוב הסביבה הפיזית: כך למשל יכול המסגור לבוא לידי ביטוי ברמה הארגונית בעיצוב המשרדים וברמה האישית, אפילו בביגוד.

זו הסיבה לכך שכל החולצות המדוברות נמכרו בתוך שעה. אנשים פשוט רוצים להזכיר לעצמם להיות אופטימיים (אנשים עושים זאת אגב גם עם תכשיטים, אקססוריז ואפילו קעקועים). 

 

טיפים ליצירת מסגור קוגניטיבי אופטימי בארגון:

 

  1. חלקו נכון את משך הזמן של השיח ובחרו במה להתמקד.

בחודשים האחרונים בוחרים עורכי החדשות לשים דגש על מספר חולי הקורונה ולא על מספר המחלימים, ובכך נוצרת הבנייה מסוימת של מציאות, שהיא פסימית יותר מאשר אופטימית. במקרה זה עורכי החדשות בוחרים להשקיע יותר זמן בניהול השיח הפסימי. ובהקבלה לעולם העסקי: חישבו כמה זמן מתוך ישיבת הצוות השבועית מושקע בקשיים שהביאה איתה הקורונה וכמה זמן מושקע בתוכן חיובי יותר?

 

כמובן שחשוב מאוד לייצר אמפתיה לקשיים של העובדים בתקופה הזו (ועל כך פירטנו לעומק במאמרים קודמים העוסקים בתקשורת בימי קורונה), אך יחד עם זאת עלינו לבדוק האם השיח הזה הוא מאוזן. **זה נכון אגב גם לתקופת שגרה, ועלינו לבדוק כמה זמן אנחנו משקיעים כאשר אנחנו חוגגים הצלחות לעומת כישלונות/בעיות.

 

  1. השפה היא כלי: בחרו את המילים והמושגים הנכונים.

דוגמה נוספת מעולם התקשורת היא בחירת המילים של העיתונאים. ניתן להבחין בכך בבירור בתקופות של פיגועים למשל, כאשר בעוד שעיתונאי ישראלי יכול לתאר אדם כ"מחבל", עיתונאי זר יכול לתאר את אותו אדם כ"אזרח" או במקרים קיצוניים כ"לוחם חופש". דרך בחירת המילים העיתונאי ממסגר את המציאות עבור הקהל שלו.

 

גם אנחנו יכולים למסגר מציאות באמצעות בחירת מילים, בכל שיחה שאנחנו מנהלים עם לקוחות, קולגות, עובדים ו/או מנהלים. דוגמה פשטנית אך יעילה היא הדרך שבה אנחנו בוחרים להציג משימה חדשה – האם אנחנו מציגים אותה "כפרויקט דחוף" או ממסגרים אותה כ"הזדמנות לקחת חלק בפרויקט חלוצי"? כבר בבחירת המילים האלו יצרנו סיפורים שונים, כשהשני אופטימי יותר מהראשון.

 

  1. בחירה בנקודות התייחסות ובאנלוגיות נכונות.

בתקופה זו פוליטיקאים ואנשי תקשורת בוחרים להשוות את מגפת הקורונה למגפת השפעת הספרדית שגבתה קורבנות רבים. נשאלת השאלה מדוע בוחרים להשוות אותה דווקא למגפה זו ולא לשפעת החזירים שפרצה לפני כמה שנים למשל?

 

ההיסטוריונית אן רסמוסן התייחסה להשוואה הזו בראיון לרשת 24 בצרפת: "מזכירים עכשיו את השפעת הספרדית כי בזמנו זה היה מזעזע. המשבר הבריאותי הגדול ביותר שידע העולם אי-פעם מבחינת השפעתו על המאזן הדמוגרפי. היה גם את 'המוות השחור', אך השפעת הספרדית הייתה הרבה יותר גלובלית. צריך להקפיד מאוד להימנע משימוש בהשוואות שיוצרות יותר פחד מאשר שהן שופכות אור" (מתוך אתר וואלה).

 

אין אנו חוות דעה. אנחנו לא רופאות או מדעניות, כך שאנחנו לא יודעות אילו מבין ההשוואות היא הנכונה, אבל אנחנו כן יודעות לומר איזו השוואה ממסגרת את המציאות בצורה פסימית יותר (השפעת הספרדית) ואיזו ממסגרת אותה בצורה אופטימית יותר (שפעת החזירים).

 

גם בעולם העסקי אפשר לייצר נקודות התייחסות ואנלוגיות שיכולות לשנות את תפיסת העובדים למקום חיובי או למקום שלילי (הן בתקופת הקורונה והן בכלל). בחרו בנקודות ההתייחסות האופטימיות ותראו איך הן ממסגרות לכם את המסר בדיוק כך.

 

ב-2019 נתן ברט ג'ייקובס הרצאה על שינוי פרספקטיבה ובמהלכה סיפר על כך שלמרות שילדותם הייתה קשה מבחינה אובייקטיבית – אביהם סבל מדיכאון שנים רבות ובבית לא היה כסף, בכל זאת יצאו שניהם אופטימיים מאוד. הוא סיפר שאימם נהגה תמיד למסגר את הילדות שלהם בצורה חיובית. אחת הדוגמאות שנתן הייתה, שתמיד בארוחת הערב דרשה אימם מכל אחד הילדים לספר על דבר טוב אחד שקרה לו באותו היום. היא מיקדה את הפוקוס שלה סביב החיובי והשקיעה זמן ותשומת לב ביצירת מסגור אופטימי!

 

אם גם אתם תשקיעו זמן, מאמץ ותשומת לב בלייצר אופטימיות עבור עצמכם ועבור העובדים שלכם, אתם תראו איך משתנה המסגור הקוגניטיבי שלהם ומייצר מציאות חדשה.

 

לצפייה בהרצאה של ברט ג'ייקובס (זה רק חמש דקות):

הפוסט מה הקשר בין חדשות, סטוריטלינג ומסגור אופטימי בארגון? הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>
תקשורת פנים ארגונית בימי קורונה – חלק ב' https://milafink.com/corporate-communications-covid19-2/ Thu, 27 Feb 2020 15:11:09 +0000 https://milafink.com/?p=244 במאמר הקודם דיברנו על התנהלות ברמת המקרו – בין אם זה לייב עם המנכ"ל או עדכון מידע בפורטל הארגוני. אך בארגונים, ובעיקר ארגונים גדולים, מידע שמגיע מהקודקוד לא מחלחל בקלות לאחרון העובדים ועל הארגון לעבוד קשה כדי לוודא שהמסר מועבר הן בהתנהגות והן בתקשורת השוטפת. כך לדוגמא, מנהל שמקיים ישיבה עם הצוות שלו ידע לתקשר […]

הפוסט תקשורת פנים ארגונית בימי קורונה – חלק ב' הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>

במאמר הקודם דיברנו על התנהלות ברמת המקרו – בין אם זה לייב עם המנכ"ל או עדכון מידע בפורטל הארגוני. אך בארגונים, ובעיקר ארגונים גדולים, מידע שמגיע מהקודקוד לא מחלחל בקלות לאחרון העובדים ועל הארגון לעבוד קשה כדי לוודא שהמסר מועבר הן בהתנהגות והן בתקשורת השוטפת. כך לדוגמא, מנהל שמקיים ישיבה עם הצוות שלו ידע לתקשר את המסרים ולדאוג להפנמתם.

לצורך הטמעה זו יש צורך לייצר שגרירי תקשורת. אבל לפני זה בואו נדבר בכלל על הפונקציה של תקשורת פנים ארגונית. מדובר בפונקציה שבארגונים מסוימים עומדת בפני עצמה ובארגונים אחרים נלוות לתפקידים אחרים (כגון HR או שיווק). בימים טרופים אלו ההמלצה שלנו היא לייצר בעלי תפקידים ברורים סביב התקשורת הפנים ארגונית ולוודא שכל בעל תפקיד לוקח על עצמו את האחריות לביצוע המטלות ברצינות.

 

התפקידים שכדאי לייצר

אינטגרטור:

 

אדם שמרכז את הפעילות ולוקח את ההובלה. האינטגרטור יהיה בקשר מתמיד עם החמ"ל (המנכ"ל וההנהלה הבכירה) וידאג לתרגם את המסרים שמעבירים אליו לכלל החטיבות/אגפים/יחידות של המטה והשטח אל מול כלל האוכלוסיות השונות בארגון.

בארגונים רבים האינטגרטור הוא מנהל התקשורת הפנים ארגונית או מנהלת משאבי אנוש, במידה והתפקיד קיים – מצוין. במידה ואין מי שממלא את התפקיד הזה בצורה ייעודית זה הזמן למנות אדם כזה.

 

שגרירי תקשורת:

 

אדם אחד לא יוכל להגיע לכולם, ולכן על האינטגרטור למנות אנשים שיהיו שגרירים להעברת המסרים. שגרירים יכולים להיות מנהלי יחידות, רפרנטים של משאבי אנוש וכו'.

 

פעולות שכדאי לבצע

הגדרת גבולות גזרה והתאמת השגרירים לקהל:

 

יש לוודא שכל שגריר תקשורת מבין את גבולות הגזרה שלו – כלומר מה מי נמצאים תחת אחריותו, האם הוא אחרי על מחלקה או צוות אחד או כמה מחלקות? אם מדובר בקבוצה מאוד גדולה של אנשים יכול להיות שלשגרירי התקשורת יהיו שגרירי תקשורת פנים מחלקתיים \ צותיים.

 

חשוב מאוד להתאים את השגריר הנכון עבור קהלי היעד השונים, כך לדוגמה אם שגריר מסוים אחראי על תקשורת עבור מחלקת מכירות, רצוי שהוא יכיר את המחלקה, את העשייה היום-יומית שלה, את הצרכים והקונפליקטים בהם העובדים נתקלים וכו'. אחרת ישנו חשש כי המסר לא יותאם כראוי ואף עלול לייצר נתק או אנטגוניזם.

 

במידה וישנה קבוצת עובדים שיצאה לחל"ת חשוב לוודא כי אחת משגרירי התקשורת אמון לתקשר גם איתם.

 

הגדרת ערוצי תקשורת:

 

על האינטגרטור וקבוצת השגרירים להגדיר את ערוצי התקשורת הנכונים אל מול הערוצים הקיימים ואלו שבעת הזו יעבדו מהר וטוב יותר על מנת להגיע לכולם.

 

בארגונים (בימי שגרה) קיימים ערוצי תקשורת רבים בשוטף כמו: פורטל, אפליקציות ארגוניות, מיילים, מדיה חברתית פנימית, לוחות מודעות, פורומים וקבוצות ארגוניות שמאוגדות בקבוצות וואטצאפ ועוד.

 

יש להחליט אילו ערוצי תקשורת מתאימים לאיזה מסרים, יכול להיות שישנם מסרים שמתאים לעבור רק בשיחה און-ליין (לדוגמא עדכונים על יצאת חלק מהצוות לחל"ת) ויש מסרים שנכון להעביר בצורה כתובה.

 

הגדרת שגרות תקשורת:

 

מומלץ לייצר שגרות על מנת להמשיך את הרציפות והקשר, על חלק משגרות התקשורת דיברנו במאמר הקודם כגון מייל עדכונים יומי ושיחות בלייב עם המנכ"ל\ית. היום נוסיף שישנם גם שגרות צוותיות שכדאי לייצר, כך לדוגמא להחליט כי הבוקר נפתח בשיחה צוותית וירטואלית (בדיקת מצב רוח והתעדכנות) וכו'.

 

מילה על מסרים

זכרו, כי כל תקשורת יכולה לעבוד רק אם היא מצליחה להעביר את המסר שלה. זה אומר שלמרות שאנחנו עוברים תקופה יוצאת דופן, הכללים הרגילים של תקשורת נכונה עדיין תקפים.

 

כנות:

 

עובדים יודעים מתי לא אומרים להם את האמת או ממתיקים את הגלולה המרה, שתפו בכל שתוכלו.

 

עקביות:

 

עובדים צריכים, עכשיו יותר מתמיד, להרגיש שניתן לסמוך על מובילי הארגון, והודעות לא עקביות זורעות במהירות חוסר אמון.

 

מידע שוטף:

 

במיוחד במצב כזה, התקשורת צריכה להיות מתמשכת ולעדכן מידע באופן שוטף.

 

אינטראקטיביות:

 

במידת האפשר יש לאפשר שיח רב כיווני, אולי זו הזדמנות לתת לעובדים לשאול שאלות, או להציע רעיונות או לתת משוב על דברים שנעשים. יש לשים דגש של זהירות בנקודה זו – מתן אפשרות ליותר מידי תוכן ביוזמת העובדים עצמם, עלול להחמיר את המצב, לכן נטרו בזהירות את הפורומים או המדיה החברתית הפנימית, כדי לעצור התפשטות שמועות ומידע שגוי.

 

התאמה לקהל היעד:

 

כבר הזכרנו את זה כשדיברנו על התאמת השגריר לקהל היעד ואנחנו מדגישות את זה שוב כאן. בארגון קיימים קהלים רבים, יתכן מאוד שהמסר שלכם לעובדי השטח יהיה מעט שונה מן המסר לעובדי המטה או לעובדים שנמצאים בחל"ת. חשוב מאוד לוודא שבזמן שהמסר מחלחל למטה הוא עובר אדפטציה תמידית לפי צרכי הקהל.

 

שפה – תרגום בשפות שונות על מנת להבטיח העברת המסרים וקליטתם.

 

שימוש בסיפורים, מטאפרות והמחשות במסר:

 

בתקופה הזאת ממש קשה לאנשים להתרכז! הם מודאגים, הם מתקשים לאזן בין בית לעבודה (הרבה הסחות דעת) ותקשורת בשיחות ווידאו היא פחות מושכת את העין ומייצרת קשב. סיפורים, מטאפרות, סרטונים, עירוב הקהל – כל אלו פעולות שיש לעשות תמיד, אך עכשיו הן חשובות אפילו יותר.

 

רק חשוב לשים לב שהסיפורים שאתם בוחרים לשתף הם בעלי משמעות לקהל היעד והם מבטאים רעיונית את המסרים אותם אתם רוצים להעביר במפגש ולא סתם סיפורים לא קשורים.

 

הזדמנות להעמקת המחוברות וחיזוק לכידות פנימית

בעוד החרדה האישית משותפת לכולם, הקו שמפריד בין העובדים וההנהלה הוא האחריות לגורל החברה. תפקידו של המנכ"ל וההנהלה לנווט את החברה להצלחה (או חוסר שקיעה)

 

אלא שגורל החברה והצלחתה תלויים גם בעובדים. האם הם מחוברים למטרות של החברה? האם הצלחת החברה חשובה להם? האחריות לחבר את העובדים למטרות החברה ולסיפור הארגוני מוטלת על כתפי ההנהלה (כך בכל תקופה בשנה), ועכשיו בעת משבר נפתח עוד יותר חלון הזדמנויות לעשות זאת. אנשים בחרדה ובחוסר ביטחון, מחפשים משענת ויש פתיחות רבה יותר מאשר בעבר להישען על החברה ולהודות על מה שיש. דברים שעובדים קיבלו בעבר כמובן מאליו, מתקבלים היום אחרת, זו הזדמנות שההנהלה צריכה למנף ולחזק.

 

הדבר המשמעותי ביותר שאתם יכולים לתת לעובדים בעת הזו הוא הידיעה שהם חשובים לכם. שאתם מעריכים אותם על כך שהם מחוברים למרות שהם טרודים ושיש להם רעשי רקע בבית.

 

נכון שבמצבי משבר ארגונים חושבים בראש ובראשונה על שרידותם, אבל כמו בכל מצב במיוחד בישראל, מתגלה התכונה היפה של ערבות הדדית. לכן, לא רק המסר חשוב, אלא גם הפעולה. חישבו על דרכים לעזור לעובדים (ואפילו לקהילה) שנמצאים בבידוד, למשל בארגון משלוחי מזון וחומרי ניקוי.

 

ישנן המון יוזמות בשטח, לדוגמה חברה שעוסקת בייעוץ ארגוני וליווי מנהלים בתהליכי שינוי, שעודדה את העובדים למצוא רופאים או אנשי צוות רפואי בסביבת מגוריהם ולהציע שירותי בייביסיטר על הילדים בזמן שאנשי הצוות עובדים סביב השעון ומתמודדים עם קושי בסידור לילדים כי כאמור, סבים וסבתות נדרשים להישמר ראשונים בתהליך מיגור מגפת הקורונה.

 

לסיכום:

 

משבר הקורונה מעניק להנהלה הזדמנות מצוינת לכרות ברית עם העובדים (או אולי לחזק ברית קיימת). לרתום אותם למטרות החברה, לסיפור הארגוני ולמאמצים להצלחתה. אמנם להנהלה יש משימות ואתגרים מאוד משמעותיים להתמודד עמם, אך יחד עם זאת גם הדאגה והרתימה של העובדים היא צעד חיוני.

 

יש הרבה שאלות על סדר העדיפות ועל הצעדים שיש לנקוט, ההמלצה שלנו היא לתת לעובדים מקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות שלכם כהנהלה.

 

"אם אתה רוצה להיות מספר אחת אצל עובדייך, הם חייבים לדעת בבטחה שהם מספר אחת אצלך – וזה מתחיל באופן ההתייחסות שלך אליהם"

מורטון מנדל

 

עדין לא פגשנו מנהלים שמצליחים להתמודד עם אתגרים גם בימים כתיקונם ובמיוחד בימים של משבר – ללא העובדים שלהם…

 
חן בכר ומילה פינקלשטיין 
 

הפוסט תקשורת פנים ארגונית בימי קורונה – חלק ב' הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>
תקשורת פנים ארגונית בימי קורונה – חלק א' https://milafink.com/corporate-communications-covid19-1/ Thu, 27 Feb 2020 15:09:45 +0000 https://milafink.com/?p=241 ימים מורכבים עוברים על כולנו, תחושה של ערפל, אי וודאות ובלבול. בעת הזו רב הנסתר על הגלוי, אולם דווקא זו השעה המיטבית להתבונן פנימה – על עצמנו, על הארגון ועל המותג, ולשאול: אילו ערכים מובילים אותנו ? איך הערכים באים לידי ביטוי? מהי הזהות שלנו? איך אנחנו ממשיכים לתקשר ולחיות את הסיפור שלנו? והאם כשתיגמר […]

הפוסט תקשורת פנים ארגונית בימי קורונה – חלק א' הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>

ימים מורכבים עוברים על כולנו, תחושה של ערפל, אי וודאות ובלבול. בעת הזו רב הנסתר על הגלוי, אולם דווקא זו השעה המיטבית להתבונן פנימה – על עצמנו, על הארגון ועל המותג, ולשאול: אילו ערכים מובילים אותנו ? איך הערכים באים לידי ביטוי? מהי הזהות שלנו? איך אנחנו ממשיכים לתקשר ולחיות את הסיפור שלנו? והאם כשתיגמר התקופה הקשה הזו נוכל להסתכל במראה ולזהות את עצמנו כאחראים, כמנהלים?

 

אז מהי תפקידה המשמעותי של תקשורת פנים ארגונים בעת הזו או איך לשמור על ערכי וסיפור המותג, האנשים והארגון בימים שכאלה?

 

אנחנו שמחות להזמין אתכם לעיין בסדרת מאמרים שידונו בשאלות הללו בדיוק. במאמר הנוכחי נעסוק בתחזוק הסיפור הארגוני, בערכים שנרצה לתקשר ועל האופן שנתקשר אותם (שכיחות הקשר, הפלטפורמות להתקשרות והפעולות עליהן אנחנו ממליצות בתקופה זו). במאמר הבא נדון בפונקציות השונות בתוך הארגון שעלינו לגייס לצורך יצירת תקשורת פנים ארגונית בריאה, והאופן שבו אנחנו בונים את שגרת התקשורת הזו בתקופה של חוסר וודאות.

לפני שנתחיל, מילה על ערכים ותרבות ארגונית

בתקופה זו ישנם כמה ערכים אוניברסליים שעלינו לנהוג על פיהם ולתקשר אותם לארגון (לא משנה איזה ארגון או מה גודלו). אנחנו לא חושבות שאנחנו מגלות לכם את אמריקה בהקשר הזה, אבל לעיתים יש דברים שנראים מובנים מאליהם אך הולכים לאיבוד בתקופה של כאוס, זה הזמן רגע לחזור לבסיס.

 

ערכים אוניברסליים

 
  1. אחריות וביטחון

  2. שקיפות וכנות

  3. גמישות מחשבתית

  4. שייכות ואכפתיות

ערכי חברה ספציפיים ותרבות ארגונית – Storyliving

 

הרבה ארגונים חורטים על דגלם ערכים, חלקם מקנים להם מקום באתר ואז שוכחים מקיומם וחלקם דואגים לחיות ולתקשר את הערכים הללו בהתנהגות ובתקשורת הפנים ארגונית. במידה ואתם חברה כזו, שלרוב חיה לפי הערכים שלה ומתחזקת את הסיפור הארגוני שלה, חשוב מאוד שבתקופה זו תמשיכו להתנהג בהתאם לערכים ולסיפור, דבר זה תקף גם לתרבות הארגונית. אנחנו נרחיב על זה מעט בהמשך כשנדבר על שמירה על שגרה.

בואו נבחן את הערכים הללו סביב פעולות שאנחנו ממליצות לקיים ופלטפורמות דרכן ניתן לתקשר

 

תקשורת רציפה ועדכונים שוטפים

תקשורת ישירה מן המנכ"ל\ית

שמתם לב שראש הממשלה מקיים מסיבת עיתונאים כמעט מדי יום מאז החרפת המשבר? הוא עושה זאת על מנת לעדכן נהלים, לחזק ולחזור על מסרים ("אהבה זה ריחוק" לדוגמה) ולא פחות חשוב, לייצר תחושה של ביטחון – תחושה שיש מי שלוקח בעלות. בימים אלה של חוסר וודאות, חרדה ותחושת חוסר אונים גם העובדים רוצים לקבל את התחושה שיש מבוגר אחראי במקום העבודה שלהם.

אנחנו ממליצות על שתי פעולות

  1. מייל יומי מהמנכ"ל\ית עם עדכון על המצב ועל ההשלכות של העדכונים על הארגון, כיצד נערכים ומה ההנחיות לעובדים בארגון.

  2. "לייב" (Live) – מעבר למיילים היומיים כדאי להעלות את המנכ"ל\ית לשידור חי פעם בכמה ימים. זו הזדמנות מצוינת לאפשר לעובדים להציף שאלות רלוונטיות למצב ולתת מענה בזמן אמת.

חשוב לנהוג בשקיפות ופתיחות – הפתיחות תשתלם לא רק מבחינת בניית האמון עם העובדים אלה גם במתן פתרונות. זה היה המקרה כאשר מנכ"ל של חברת סטארטאפ חלק עם העובדים אודות נקודות החולשה של החברה, בה יש צפי לירידת הכנסות, כתוצאה מכך עדכן המנכ"ל כי לא צפויים פיטורים אך יהיה חיסכון כלכלי במספר אפיקים אחרים, כנות זו גרמה לאחד מהמהנדסים בחברה להשקיע מחשבה גם מן הצד שלו והוא מצא פתרון בדמוי שינויים בכמה מן התשתיות של החברה באופן שיכול להוביל לחסכון.

 

עדכונים שוטפים בפורטל ארגוני או כל כיכר מרכזית ארגונית שקיימת

 
  1. תקשורת אינפורמטיבית (לחיזוק תחושת הביטחון)

חשוב לעדכן את הפורטל הארגוני בהתאם למצב או לפתוח עמוד חדשות ארגוני שמציף את כל העדכונים הארגוניים – הנחיות יומיות, עדכונים מהשטח וכל מידע שחשוב לארגון להעלות.

      2. שמירה על מורל על ידי הכרה והוקרה (לחזק את תחושת השייכות ואכפתיות)

דאגו להציף סיפורים מיוחדים של עובדים שעושים דברים יוצאי דופן. תנו להם מקום בימים אלו של חוסר וודאות. הציפו סיפורים המשקפים את ערכי הארגון ואת האנושיות של אנשיו ותקשרו אותם פנימה. שתפו תמונות של עובדים בשגרה בימי קורונה (כמובן בהסכמתם).

 

צרו שגרה לא שגרתית וחזקו את התרבות הארגונית – Storyliving

עלו ל Live באירועים שבשגרה הייתם מתקהלים בהם – קחו לדוגמה את אירוע הרמת כוסית לפסח, לא חייבים לוותר על הרמת כוסית, ההפך, קיימו הרמת כוסית און-ליין, המנכ"ל יכול לברך, אולי עובד שיודע לנגן על פסנתר/גיטרה יכול לנגן לכולם בשידור חי וכו'. הרמת כוסית מרחוק יכולה לתת תחושה של קירבה ושייכות.

 

תחזקו את השגרה בצורות מקוריות, וצרו פלטפורמות לשיתוף, דבר זה יתרום הן לתחושת השייכות והן לביטחון. כך עשתה חברת סטארטאפ ידידותית לכלבים כאשר היא פתחה ערוץ slack ששמו working from home pets – בקבוצה מעלים תמונות של כלבים – אותם כלבים שכולם מכירים ואוהבים כי הם מלווים את העובדים שלהם לעבודה מידי יום.

 

באופן דומה חברה שחורטת על דגלה "התפתחות ולמידה" ונהגה להביא מרצים, להרים אקתונים ולהשקיע בפיתוח העובדים יכולה להמשיך לעשות זאת בכמה דרכים:

 
  1. בתור התחלה, אפשר לפתוח ערוץ תקשורת (slack, וואטסאפ, ערוץ בפלטפורמה הארגונית) שם ההנהלה והעובדים יכולים להעלות סרטונים מעניינים, TED או המלצות לספרים. זה פתרון שמחזק את ערך הלמידה ואינו עולה כסף בתקופה של חוסר וודאות וחסכון.

  2. במידה והזמנים בכל זאת מאפשרים אפשר להזמין מרצים ומנחים להעביר וובינרים וסדנאות מקוונות.

  3. להמשיך לתת לעובדים במה – אם בימים כתיקונם היה נהוג שאחת לשבוע אחד מעובדי החברה מעביר הרצאה – אפשר להמשיך ולעשות זאת בזום או ב Teams.

 

מותר לומר – "לא יודעים"

עם אתם כמונו דבוקים למסך כל יום בשמונה בערב בטח ישנו מסר אחד שכבר שמתם לב שהוא חוזר על עצמו – הקורונה היא אירוע מתגלגל, לעיתים רב הנסתר על הגלוי וחלק מהשפעותיו עוד לא לגמרי ידועים לנו. לאורך כל הדרך חשוב למשל להבהיר לנו שעלינו להראות גמישות מחשבתית, זאת לצד הצורך לנסוך בנו ביטחון. כך גם עלינו לעשות מול העובדים.

 

למרות הרצון למישהו אחראי שנוסך ביטחון, להגיד שעוד לא יודעים הכל, זה חוזק בימים כאלה ולא חולשה. האמת היא, שאת רוב ההשלכות של האירוע הזה קרוב לוודאי שנגלה בדיעבד. אז כרגע גם לומר: ״אנחנו מודעים לסיטואציה וחושבים איך לטפל״ מעידה על כוח וכנות ולא על חולשה ותזכה להבנה מצד העובדים.

 

עובדים בחל"ת

  1. גם אם הוצאתם עובדים לחל״ת, שמרו איתם על קשר וצרו אצלם תחושת שייכות. וודאו שהם יודעים שעשיתם זאת בשל המצב ושהם חשובים לכם. שלחו להם עדכונים מהארגון ברמה שבועית בכדי לשמור אותם מחוברים לארגון.

  2. עזרו להם עם מילוי הטפסים והבירוקרטיה שקשורה בקבלת דמי אבטלה – שלחו להם את הטפסים, הסבירו להם איך למלא אותם ואפילו הציעו עזרה טלפונית למי שצריך.

לרשותכם, ארגנו לינקים לאתרים הרלוונטיים

 

 

ספקים או שותפים

תקשורת שוטפת גם עם ספקים/לקוחות היא חשובה ומעידה המון על ערכיו של הארגון. לאורך שנים ארגונים קוראים להם שותפים במקום ספקים. ונראה כי זה זמן מעולה להוכיח זאת. תקשרו איתם, הקדימו להם תשלומים על עבודות קודמות והרגיעו אותם לגבי עבודות שבוטלו. ההתייחסות שלכם בתקופה הזו לספקים היא קריטית, ותשפיע על מערכת היחסים ההדדית שלכם בהמשך.

 

ומה עם המשפחה?

לא פשוט לעובדים שנמצאים בבית עם ילדים לייצר עבורם שגרה ובמקביל לעבוד כרגיל.

בימים האחרונים אנחנו עדים להרבה התגייסות מרגשת בחברה הישראלית. כך לדוגמה תיאטרון אורנה פורת שהעלה מגוון הצגות ללא עלות לרשת – לינק כאן.

מומלץ לרכז לינקים כאלו ולייצר רשימה של משחקים, אתרים חינוכיים ופעילויות עבור הילדים כדי לפנות זמן להורים לעבודה (וגם לילדים לנוח קצת מההורים 😊)

 

ואמנם, הוצאות נוספות יכול להיות בעייתיות בתקופה זו אבל לפעמים יש פתרונות יצירתיים שיכולים גם לחסוך בעלויות וגם לעשות טוב לעובדים ואף לקהילה. כך לדוגמה, קיבלנו מלא הודעות של חקלאים שיש להם כמויות תותים שאם לא ירכשו מהם ייזרקו לאשפה. רכישת סלסלת תותים לעובדים ומשלוח עד הבית יכול להיות ביטוי משמעותי לעובד בעת הזו.

אנושיות

בסופו של דבר, בזה מתחיל ונגמר משבר הקורונה. עד כמה אנחנו יודעים להיות אנשים טובים, עד כמה אנחנו ערבים זה לזה ואילו ערכים אישיים וארגוניים מובילים אותנו.

את המשבר הזה נשרוד, זה יקח זמן, אבל אחרי שהכל יגמר, נחזור לאט לאט לשגרה, ואז נוסיף לכף זכות או לחובה, את ההתנהלות של החברות והארגונים בזמן הזה.

האם תהיו אלו שניצלו הזדמנויות, הערימו קשיים והתנערו מאחריות, או דווקא אלו שהיו הוגנים, עשו מאמץ לעזור, היו פתוחים ומשתפים ופשוט… היו אנושיים.

 

שמרו על ערכי המותג והארגון שלכם גם בימים אלו.

 

חן בכר ומילה פינקלשטיין

 
 

הפוסט תקשורת פנים ארגונית בימי קורונה – חלק א' הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>
3 טיפים שיחברו את הלקוחות שלכם לעובדי החברה בקלות https://milafink.com/employees-positioning/ Thu, 27 Feb 2020 15:08:56 +0000 https://milafink.com/?p=239 איך לא למכור את השירות שלכם:  https://www.youtube.com/watch?v=C8_3jS9wd9w&feature=youtu.be   סאטירה מבריקה. אבל בואו רגע נדבר ברצינות, אנחנו עובדים עם משרדי עורכי דין גדולים שתמיד נתקלים באותה הבעיה: הלקוחות רוצים לעבוד רק עם השותפים הבכירים. עם בעיה זו לא מתמודדים רק עורכי דין, זאת בעיה של כל חברה גדולה. הלקוחות שומעים על הבכירים ורוצים לעבוד רק מולם, […]

הפוסט 3 טיפים שיחברו את הלקוחות שלכם לעובדי החברה בקלות הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>

איך לא למכור את השירות שלכם:

 

 

סאטירה מבריקה. אבל בואו רגע נדבר ברצינות, אנחנו עובדים עם משרדי עורכי דין גדולים שתמיד נתקלים באותה הבעיה: הלקוחות רוצים לעבוד רק עם השותפים הבכירים. עם בעיה זו לא מתמודדים רק עורכי דין, זאת בעיה של כל חברה גדולה. הלקוחות שומעים על הבכירים ורוצים לעבוד רק מולם, למה?

 

כי ככה הם מדמיינים את זה, כמו הסרטון הזה של SNL. הם רואים בעיני רוחם איך השותפה הבכירה משיגה להם מיליונים ואיך עורך הדין הצעיר משאיר אותם בלי כלום. ואז הבכירה או הבכירים בחברה מוצאים את עצמם עובדים שעות נוספות ללא סיבה.

 

אז איך ניתן להימנע מהמצב הזה? לרוב הבכירים הם אלו שמנהלים את פגישת המכירה, הם מפארים את החברה ובונים אמון, אך מה שהם שוכחים לעשות זה לבנות את האופן בו העובדים שלהם נתפסים ולהרחיב את האמון גם אליהם, זה נקרא יצירת אתוס. מצבו את העובדים שלכם למעלה, שזרו אותם כחלק מהסיפור שלכם, צרו להם את האתוס! אחרי הכל, הראו לי מי העובדים שלכם ואני אגיד לכם מי אתם.

 

3 טיפים שיחברו את הלקוחות שלכם לעובדי החברה בקלות:

 
  1. הדגישו את ההיגיון שבבחירה:

מדוע עובד מסוים הולך להיות זה שיקבל את הלקוח? למה הוא הכי מתאים לאותו לקוח הספציפי שיושב מולכם? אולי כי הוא ניהל לקוחות דומים בעבר ואולי כי הוא מתעניין בעצמו בתחום שממנו מגיע הלקוח (לדוגמא עם הלקוח הוא צלם מקצועי והעובד הוא צלם חובב – כדאי לציין זאת).

 

     2. שזרו את הסיפור של העובד בסיפור שלכם:

 

מה הצעת הערך שלכם ומה ה"אני מאמין"? למה בחרתם בו לעבוד בחברה?

 

לדוגמא, הסטוריטלרית (יועצת ומנחת סדנאות) הראשונה שהעסקתי היא חן בכר הנהדרת, בחרתי בה מהרבה מאוד סיבות, אחת מהן היא בגלל הניסיון העצום שיש לה בתחום הייעוץ ארגוני והתקשורת הפנים ארגונית. אני מאמינה שסטוריטלינג הוא לא רק דרך תקשורת אלא דרך התנהגות ולכן יצירת שיגרות ניהול הוא חלק חשוב בתרגום הסיפור פנים ארגונית. סיבה נוספת היא שמרבית לקוחותיי הם ארגונים גדולים, והיה חשוב לי לבחור במישהי שעבדה גם בתאגיד וכתוצאה מכך מכירה לעומק את צורת העבודה של הלקוחות שלי.

 

    3. שתפו מעט על תהליך ההכשרה (לא באריכות רבה מדי כמובן):

 

הבהירו שכל אותן סיבות שבגללן הלקוח הגיע אליכם תקפות גם לעובדים שלכם כי אתם אמונים על ההכשרה שלהם. בחברה שלנו, לצורך העניין, תהליך ההכשרה אורך כחצי שנה. חן הצטרפה אליי לסדנאות, בילינו אינספור שעות בניתוח Case Studies במשרד והיא מקבלת ממני ליווי מתמיד בכל הפרויקטים שלה. הסיבה שתהליך ההכשרה די ארוך היא שחשוב לי שהמקצועיות של חן לא תיפול מזו שלי ושהשירות שאנו מעניקות ללקוחות יהיה ללא רבב.

 

לסיכום, העובדים שלנו הם השגרירים הכי טובים שלנו – למה שלא נספר לכולם על זה?!

הפוסט 3 טיפים שיחברו את הלקוחות שלכם לעובדי החברה בקלות הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>
מה הקשר בין סטוריטלינג, הודו וגיוס עובדים? https://milafink.com/storytelling-hiring/ Thu, 27 Feb 2020 13:58:40 +0000 https://milafink.com/?p=224 היום אפרוס בפניכם סיפור אמיתי על איך חברה טכנולוגית גייסה מהנדס תוכנה חריף לשורותיה. בסיפור יהיה כל מה שצריך להופיע בסיפור טוב – גיבור מקסים, תלאות, קונפליקטים פנימיים ולבסוף הארץ המובטחת: הודו. יש לציין שלמרות שהסיפור אמיתי, לא נציין שמות לצורך שמירה על פרטיות הגיבור שלנו.   הכל מתחיל מכך שהגיבור החל להתקרב למועד השחרור […]

הפוסט מה הקשר בין סטוריטלינג, הודו וגיוס עובדים? הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>

היום אפרוס בפניכם סיפור אמיתי על איך חברה טכנולוגית גייסה מהנדס תוכנה חריף לשורותיה. בסיפור יהיה כל מה שצריך להופיע בסיפור טוב – גיבור מקסים, תלאות, קונפליקטים פנימיים ולבסוף הארץ המובטחת: הודו. יש לציין שלמרות שהסיפור אמיתי, לא נציין שמות לצורך שמירה על פרטיות הגיבור שלנו.

 

הכל מתחיל מכך שהגיבור החל להתקרב למועד השחרור שלו מצה"ל, הוא עתודאי, בעל תואר מהנדס מהטכניון שסיים כרגע שירות צבאי של 6 שנים בתחום כך שיש לו ניסיון. כולנו מכירים את השוק ולכן לא נופתע לשמוע שכולם קפצו עליו בין רגע, הלינקדאין שלו התמלא בהודעות ממגייסות ומגייסים והלו"ז שלו התמלא חיש מהר בראיונות עבודה.

 

 

אבל כל הריבוי הזה בלבל אותו נורא, הוא הרגיש מוצף, פתאום הוא שאל את עצמו הרבה שאלות קשות, האם הוא מעוניין להישאר במקום עבודתו הקודם (הפעם בתור אזרח)? באיזה עיר הוא רוצה לחיות? איזה סוג עבודה תהיה לו מעניינת? איזו אווירה הוא מחפש? והגיבור שלנו יצא למסע מלא קונפליקטים ולתלאות כדי לנסות להבין לאיזה כיוון עליו ללכת.

 

בתוך כל המסע הזה הייתה דמות אחת שבלטה במיוחד באופן שבו הוא ניהל את תהליך הגיוס. היה זה מנכ"ל של חברת סטארטאפ בצמיחה. מנכ"ל זה זיהה את ההיסוס של הגיבור ולכן דאג להיפגש איתו בעצמו כמה וכמה פעמים, בין היתר לאכול איתו צהריים ולהכיר לו את האווירה המשרדית. לקראת סוף התהליך הגיבור מצא את עצמו עם כמה הצעות עבודה ביד, וההצעה של אותו המנכ"ל לא הייתה הגבוהה ביותר. הגיבור שעדיין היסס הגיעה לפגישה אחרונה עם המנכ"ל במחשבה שהוא יסרב לו. אבל בפגישה קרה משהו מעניין, המנכ"ל שידע שהגיבור וחברתו מתכננים לנסוע להודו בחגים הפתיע את הגיבור עם רשימת המלצות להודו, רשימה שהוא אסף מעובדי החברה וליד כל המלצה הופיע השם של מי שנתן אותה ותפקידו בחברה. לאחר מכן אמר לו המנכ"ל שמעבר לתנאים שהם הציעו לו הוא רוצה לתת לו במתנה את הטיול המתוכנן להודו, קרי לכסות את העלויות עבורו ועבור חברתו. הגיבור התרגש והחליט לחתום עם החברה. וכך המנכ"ל קיבל עובד חריף, רתום ומתלהב בעולם בו גיוס טכנולוגי הוא דבר לא פשוט בכלל.

 

מה בעצם קרה? המנכ"ל היה יכול פשוט להעלות את המשכורת של העובד או להציע לו בונוס כניסה לתפקיד, אך הוא ידע שפעולות כאלו לא יבדילו אותו מהמתחרים שלו – יהיו אלו פעולות רציונאליות נטו, ודן אריאלי וחבריו החוקרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית כבר הראו לנו פעם אחרי פעם שאנשים לא מקבלים החלטות ממקום רציונאלי, שהם מושפעים מהתניות שונות ומרגשות.

 

אז המנכ"ל בנה סביב הכסף הזה סיפור. הוא עשה זאת בכמה מימדים:

 

  • במקום להעניק לגיבור סתם כסף המנכ"ל העניק לכסף הזה משמעות וחיבר אותו לחוויה (חופש, זוגיות, אהבה, הרפתקה, טיול וכו'). 
  • הוא השתמש בסיפור של הודו כאמצעי להכיר לגיבור את התרבות הארגונית ולקשור אותו באופן אישי לעובדים בחברה (שכן, הוא קיבל מהם המלצות אישיות). כלומר, יצר תחושה של שייכות.
  • הכי חשוב – הוא הוכיח כי הוא רואה את העובדים ומכיר אותם באופן אישי – הוא הוכיח זאת בכך שהוא למד להבין מה חשוב לגיבור וסביב זה לבנות את ההצעה שלו. וכל בני האדם מחפשים שיראו אותם ויעריכו אותם, בטח במקום העבודה.

 

וזו המהות של סטוריטלינג. היכולת להפוך את קהל היעד שלנו לגיבור, לראות אותו (בין אם זה עובדים פוטנציאלים, עובדים קיימים, לקוחות, שותפים, חברי ההנהלה או משקיעים) – את הצרכים שלו, את הקונפליקטים שלו, את הגדרת הזהות שלו ואז לבנות סיפור שהופך את המוצר \ חברה \ פרויקט \ תכנית עבודה שלנו לכלי שמאפשר לו להגשים את עצמו. חשוב לקשור את הגדרת הזהות של הגיבור עם הרעיון או החברה על ידי יצירת הזדהות שמובילה לרגש ולבסוף להנעה לפעולה, זאת חשוב לעשות במסר שאנחנו אומרים (Storytelling) ובאופן שבו אנחנו מתנהגים (Storyliving).

הפוסט מה הקשר בין סטוריטלינג, הודו וגיוס עובדים? הופיע לראשונה ב-Mila | Communication Skills & Business Storytelling that Drives KPIs.

]]>